סיפורים מחדר הטיפולים

מאת: סיגל שאנן | June 17, 2015

אני (סיגל שאנן) מביאה כאן היום סיפור מקרה, שנותן הצצה לדרכי החשיבה והפעולה שלי במהלך טיפול, כדי לחלוק. מזמינה גם אתכם לחלוק את דרך החשיבה שלכם בטיפול, מה עבד לכם, ואיך התגבשה לכם הדרך.

אנחנו יודעים שהחרדה לא מופיעה סתם כך יום אחד…
יש לה מקור ויש לה בית.
היא נשענת על חוויות מהעבר, שיצרו חללים, שמחכים לרגע המתאים, לפעול ולהפעיל.
התפקיד שלנו כמטפלים הוא לצאת למסע חיפוש אחר המקור.

אלון (שם בדוי) בן 38, הגיע אליי לטיפול בליווי אביו, כשהוא מתלונן על חרדות קשות, שמפריעות להתנהלות היומיומית שלו.

פגשתי גבר גבוה ומרשים, אך עם חוסר ביטחון, אי שקט (כלא מוצא את מקומו) ומבט כבוי. נראה שהוא נבוך מהמצב. איך שהוא נכנס לחדר הוא אמר בחיוך "אני חייב להגיד לך שאני לא ממש מאמין בזה.
אני פה בגלל אשתי, אז את חושבת שזה עדיין יכול לעזור? ניסיתי כבר הכל"…

במפגש הראשון התברר, שהתקפי החרדה והדיכאון החלו בעקבות חווית אחריות גדולה, שניתנה לו כקצין בצבא. התפקיד היה אמור להתחלק בין 3 אנשים, אבל בפועל רק הוא נשאר לקיים אותו.

הלחץ הלך וגבר, העומס היה כבד, והידיעה שהחלטה אחת שגויה עלולה לעלות בחייהם של אנשים, הייתה כבדה מאד על ליבו. התקפי החרדה ליוו את אלון בעוצמות שונות בהמשך החיים והדיכאון בא בגלים, בהתאם לסיטואציות בחיים שלו ולרמת האחריות שהיה צריך לקחת.

התמיכה של אבא שלו הייתה שם כל הזמן.
כשאלון ואביו הגיעו אליי לטיפול, אלון העיד שאין לו תיאבון, שהוא קם כל בוקר עם חרדה ובהלה, שלא משתחררת מהגוף, כל דבר יכול להעלות לחץ, במיוחד אם זה קשור בהחלטות ואחריות, יש בחילות והקאות ברגעי הלחץ, וכרגע זה יום יומי, איבד את השמחה ויש יותר ימי דיכאון.

בטיפול הראשון

דיווח המטופל: חרדה תמידית, בעיקר בבוקר, קם עם מתח חזק בכל הגוף, תחושת קור, רעידות בשיניים וחריקת שיניים, במשך היום דיכאון, בחילות קשות עד הקאה וחוסר תיאבון.

פיזי

הורמונים – הורמוני סטרס – להרגעת אי-השקט וחוויית ההישרדות שהגוף נתקע בה. ברזל – לתמוך בהנעת נשימה.

רגשי

נשימה, הפעם זה היה רק המילה נשימה, כדי שכל מה שקשור לנשימה ויושב וחוסם את הנשימה בחוויה הרגשית, יסכים להיפתח. כמו בקשה מהגוף שכל ההקשרים והמצבים הרגשיים שחוסמים את הנשימה ייפתחו. להסכים לגוף לנשום מחדש.

מנטלי

ההבנה לגבי נשימה שהחמצן הוא חופשי ובשפע. הכח והעוגן של הגוף.

אנרגטי

הטיפול עצמו הוא אנרגטי. בזמן הטיפול אני מדמיינת את פתיחת זרימת האוויר בגוף לכל התאים ומלמדת אותו, תוך כדי טיפול, לנשום לתוך עמוד השדרה. בכך מפעילה גם את כל נקודות הדיקור בגב וגם את הצ'אקרות.

נקודות דיקור

7 נקודות, ונקודות נוספות להרגעה (אותן אני מלמדת בקורס בכירים)

בטיפול השני

דיווח המטופל: "יש אוויר, אני מצליח לנשום הרבה יותר טוב. החרדה יורדת מהר יותר. חזר התיאבון ואוכל המון, בעיקר ביצים. יחד עם זאת, יש עדיין הרבה בחילות"

פיזי

ביצים המשכנו עם הורמוני סטרס, דגש על אדרנלין, ודופמין.

רגשי

הפעם המילה הייתה אחריות. עדיין בלי משפט. כי הוא יצר סוג של אלרגיה לאחריות בעקבות הטראומה בצבא, שנבנתה על טראומת ילדות שנתנו לו אחריות.

מנטלי

להבין את ההקשרים שהמילה אחריות מציפה לו. דיברנו על כל הסיפורים שצפו מול המילה אחריות.

אנרגטי

הטיפול עצמו.

בטיפול השלישי:

המטופל נכנס לחדר שמח ומאושר והודיע: "הבחילות עברו, וזה פלא! ועכשיו גם הנשימה פתוחה" הוא קם בבוקר, יש חרדות, אבל בלי מחשבות. ואיך שקם מהמיטה זה משתחרר.

פיזי

סוכרים – ההקשר שלהם לתקשורת בגוף, אהבה, וחיבור ליסוד האדמה בגוף. (קיבה-הרגעת המחשבות והחששות ללא הרף וטחול – הדימוי העצמי)

אנזימי עיכול – שהגוף יוכל לעכל נכון יותר בכל הרמות. המשך הורמוני סטרס.

רגשי

עדיין עבודה על המילה אחריות, התעוררות, בוקר, יום חדש.

מנטלי

אני מוכן ומסוגל להישאר בנוכחות מלאה ונינוחה מול כל אתגר ובכל מצב, לטובתי העליונה ולטובת דרכי, בידיעה שהפתרונות נמצאים!

אנרגטי

הטיפול עצמו שבו אני כמטפלת חושבת על קרקוע, אדמה, כדי לייצב את האדמה שלו.
בנוסף – נקודות דיקור.

בטיפול הרביעי:

דיווח המטופל: מרגיש הרבה יותר טוב, הנשימה נפתחה, אין כבר סטרס, אין הקאות ובחילות, החרדות נשארו רק בבוקר – מתח שהוא מתעורר איתו, עם תחושה שמשהו רע עומד לקרות. בעבר, חווית המתח הזה הייתה מובילה אותו לדכאונות.

פיזי

מינרלים, חיזוק שורשים.

רגשי

עדיין עבדנו על האחריות – אני יכול למיין ולנתב את עוצמת האחריות ורמת האחריות המדויקת לי.

מנטלי

אני מוכן ומסוגל להתעורר ליום חדש וטוב, בידיעה שאני הוא הבוחר של חיי, לטובתי העליונה ולטובת דרכי. פתרונות נמצאים.

אנרגטי

ניקוי מרידיאנים על המילה אחריות.
האיברים שיצאו – כליות, טחול, כבד, מעי גס.

בטיפול החמישי:

דיווח המטופל: כל התסמינים נעלמו. נשאר מתח קל בבוקר, שאין לו שום בעיה להתמודד איתו, ואחרי מספר שניות הוא נעלם…

פיזי

הורמוני סטרס, מערכת החיסון ומלחים.

רגשי

ניקוי מרידיאנים על הטראומה בצבא:

כליות – פחד מכישלון, פחד שיכעסו עליו, פחד לא להצליח, ואם הוא לא יצליח, אז המחלקה תתמוטט, חיילים יפגעו, חוויה שכל הצבא עליו. אם לא היה עומד במשימה, חיילים היו נשארים עוד 20 יום, וזה קריטי.

כבד – כעס. כעס על המפקדים שחשבו שהוא מפונק, ולא התייחסו למצוקה שלו, ולא עשו דבר בנידון. כעס על מבוגר אחראי שלא אחראי עליו.

מעי גס – אשמה וביקורת על הצבא ועל עצמו.

מעי דק – בדידות.

מנטלי

בטוח לי ואני פתוח לנשום במלאות ובקלות, בהנאה ויצירתיות, בידיעה שהכל פתיר ולטובתי העליונה, אני הבוחר של חיי.

אנרגטי

בזמן הטיפול אני חשבתי על חיזוק השורשים.
לפעמים דרך טיפולים פשוטים, עבודה על מילה, חומר, סיטואציה – אפשר לפתוח ולרפא מצבים מורכבים. במקרה של אלון, המקור לחרדה היה גלוי.
יש מקרים בהם החרדה מסתתרת מתחת לסיפורים או מילים כמו "אכזבה", "אני לא מספיק", "כישלון", "בחירה לא נכונה". במקרים האלה אנחנו מטפלים במילה כאלרגן, ואז טיפול רגשי, שנתחיל לגלות ולנקות כל מה שהולבש על אותה מילה.